זומבה עם ג'ו

אני לא אוהבת לרקוד. מעולם לא אהבתי. אבל ג'ו שינה את זה בשבילי.

פגשתי את ג'ו בשיעור זומבה. הייתי שם רק בגלל שהחברה הכי טובה שלי, ליסה, התחננה אליי ללכת איתה. לא ציפיתי להרבה, אבל אז ג'ו נכנס לחדר.

ג'ו היה מלא אנרגיה ומלא שמחת חיים. הוא חייך כל הזמן, והריקוד שלו היה פשוט מדהים. הוא جعل את זה נראה כל כך קל, כאילו הוא נולד לרקוד. הוא היה כל כך מחובר למוזיקה, וכל התנועות שלו היו מושלמות.

מצאתי את עצמי נמשכת אליו. לא רק בגלל שהוא היה רקדן מדהים, אלא גם בגלל שהוא היה כל כך ידידותי ומתלהב. הוא גרם לי להרגיש בנוח מיד, כאילו הכרתי אותו כל חיי.

התחלנו לשוחח לאחר השיעור, וגיליתי שהוא לא רק רקדן מדהים, אלא גם אדם מצחיק ואינטליגנטי. דיברנו על הכל, החל ממוזיקה וכלה בפוליטיקה. הרגשתי כאילו אני יכולה לדבר איתו על הכל.

התחלתי לקחת שיעורי זומבה אצל ג'ו באופן קבוע. ככל שלקחתי יותר שיעורים, כך התאהבתי יותר בזומבה. זה היה כיף כל כך, וזה היה אימון נהדר. אבל מה שבאמת גרם לי להמשיך לבוא היה ג'ו.

ג'ו היה מדריך מדהים. הוא היה תמיד סבלני ומעודד, והוא תמיד דאג שכולם יהנו. הוא גם הקפיד לתקן את הטכניקה שלנו, כך שהשתפרנו כל הזמן.

לא רק שלמדתי לרקוד זומבה, אלא שלמדתי גם על עצמי. גיליתי שאני יכולה להיות מוחצנת וביטויית יותר ממה שחשבתי. גיליתי שאני יכולה להיות בטוחה גם אם אני לא מושלמת.

זומבה עם ג'ו שינתה את חיי. זה נתן לי ביטחון חדש שנשאר איתי גם מחוץ לאולפן הריקודים. למדתי להאמין בעצמי ובכישורים שלי. למדתי שכל אחד יכול לרקוד, לא משנה מה רמת המיומנות שלו.

אני כל כך אסירת תודה לג'ו על מה שהוא עשה בשבילי. הוא לא רק לימד אותי לרקוד. הוא לימד אותי לאהוב את עצמי.