ההתמכרות שלא חשבתי שאפול בה

תמיד הייתי אדם פעיל. גדלתי במשפחה שאהבה ספורט וטבע, וכשהייתי ילדה נהגתי לקפוץ על טרמפולינה במשך שעות או לשחק בחוץ עם חברים עד השקיעה.

כשהתבגרתי, המשכתי להיות פעילה. לקחתי שיעורי בלט וג'אז, רצתי ושחיתי. אבל כל הפעילויות האלה התחילו להימאס עלי. הם הרגישו שגרתיים ומשעממים.

ואז גיליתי זומבה. זומבה זה שיעור ריקוד לטיני שמערבב ריקודים שונים כמו סלסה, מרנגה ורגאטון. הפעם הראשונה שניסיתי זומבה, התאהבתי. זה היה כל כך כיף! המוזיקה הייתה נהדרת, התנועות היו פשוטות ללמידה, והרגשתי כאילו אני משתחררת.

התחלתי לקחת שיעורי זומבה באופן קבוע. הייתי הולכת לשיעור פעמיים בשבוע, ולפעמים גם שלוש. התחלתי להרגיש חזק יותר, גמיש יותר וביטחון יותר בגוף שלי. זומבה גם עזרה לי להיפטר מהמתח והלחץ של החיים. הייתי תמיד עוזבת את השיעורים בתחושה מאושרת ורגועה.

אבל ככל שהייתי עושה יותר זומבה, כך התמכרתי לה. התחלתי לרצות ללכת לשיעורים כל יום. התחלתי לבלות את כל זמני הפנוי בלחשוב על זומבה. הייתי מחפשת סרטונים של זומבה באינטרנט, קוראת מאמרים על זומבה, ואפילו מדברת על זומבה עם חברים ובני משפחה.

התמכרות שלי לזומבה התחילה להשפיע על חיי. הייתי מבטלת תוכניות עם חברים כדי ללכת לשיעורים. הייתי דוחה מטלות בעבודה כדי לתרגל את תנועות הזומבה. אפילו התחלתי לריב עם בן זוגי על כמה זמן אני מבלה בזומבה.

הייתי צריכה להודות שיש לי בעיה. התמכרתי לזומבה, וזה התחיל להשתלט על חיי.

החלטתי לפנות לעזרה מקצועית. התחלתי לראות מטפל שיעזור לי להתמודד עם ההתמכרות שלי לזומבה. הלכתי גם לקבוצות תמיכה לנשים אחרות שהתמודדו עם התמכרויות לעיסוקי כושר.

בהתחלה היה קשה. הייתי גאה מאוד בהתמכרות שלי לזומבה, וקשה היה לי להודות שאני צריכה עזרה. אבל ככל שאני התקדמתי בטיפול, כך למדתי יותר על ההתמכרות שלי וכיצד להתמודד איתה.

עכשיו אני במקום טוב יותר. אני עדיין אוהבת זומבה, אבל אני כבר לא מכורה לה. אני הולכת לשיעורים פעמיים עד שלוש בשבוע, אבל אני גם עוסקת בפעילויות אחרות שאני נהנית מהן, כמו ריצה, שחייה ובילוי עם חברים ובני משפחה.

אני אסירת תודה על התמיכה שקיבלתי מהמטפל שלי, מקבוצות התמיכה ומהאנשים שאוהבים אותי. אני גאה במה שהצלחתי להשיג, ואני מקווה שסיפורי יעזור לאחרים שמתמודדים עם התמכרויות לעיסוקי כושר.