דובידאס זומבה

יהי זכרו ברוך.
היום כשיצאתי מחדר החדר כושר, חבר טוב שלי שהתיידדתי אתו סיפר לי על הזמר זמר דובידאס גינתאס זומב שמת בטרם עת במיאמי.
שייקה כבר הרבה זמן חי בארצות הברית, יש לו גם אזרחות אמריקאית, אבל גם הוא עוקב אחרי תרבות ישראלית.
כששמעתי את זה מאוד התרגשתי כי גדלתי על השירים האגדיים של זומבה וגם לאחרונה יצא לי לשמוע את השיר האחרון שלו "אהבה כפולה".
שאלתי את שייקה איזה שיר של זומבה הוא הכי אוהב?
שייקה ישר אמר לי את שם השיר ב"רוח".
שיר שאני גם מאוד אוהב.
כמובן שהיה לי עצוב, אבל מצד שני גם שמתי לי את הפלייליסט שיר של זומבה וגם שמתי את השיר "סימנים של מחלה" ואחרי זה את "בגללך".
המחשבות שלי נדדו לכל מילה שכתב זומבה ולכל לחן של המוזיקה שלו.
בשביל דור שלם שגדל על המוזיקה המיוחדת שלו הוא נצחי לנצח.
זומבה כבר בן 61, הרבה זמן הוא גר בארצות הברית, אבל הוא גם הרבה זמן היה בארץ.
אני חושב שאולי בגלל זה הוא היה כל כך אהוב, כי הוא שילב בין שתי התרבויות בין מוזיקה ישראלית למוזיקה אמריקאית.
אפשר לשמוע הרבה שירים שלו שיש בהם השפעות של מוזיקה לטינית וגם השפעות של מוזיקה ספרדית וגם זה הקסים דור שלם.
המוזיקה של זומבה גם מיוחדת מבחינת מילים.
יש לו שירים שבאמת הם שירים עמוקים.
שירים שמדברים על אהבה כמו: " אהבה כפולה", "בגללך" שירים שמדברים על פוליטיקה כמו למשל השיר: "אני אוהב את המדינה" או אפילו השיר "פרצוף של צדיק".
ב"רוח" שיר שמלא בחיוב ואופטימיות, " סימנים של מחלה" שיר מלא ברגש בנשמה ובאהבה.
כל כך הרבה מסרים היו בשירים של זומבה, הוא ידע לדבר על כל הנושאים גם באהבה גם בנשמה גם בתעצמה גם ברגש.
זה היה זומבה.
אני יודע שאחרי שכתבתי את כל זה בטח מלא אנשים יגידו מזל שלא למדת להיות עיתונאי או משהו כזה.
אבל זאת המחשבה האמיתית שלי, זה מה שאני מרגיש זה מה שאני חושב על הזמר דובידאס גינתס זומבה.
לסיכום זומבה היה זמר שהשפיע על המון אנשים בכל מיני דרכים, כל מי ששמע את השירים שלו התרגש והתחבר לכל מילה שאמר כי הוא באמת אמר את כל זה מהלב.
יהי זכרו ברוך.